איך למנוע מ-Meta Muse לאמן AI על המידע שלכם (מדריך צעד אחר צעד)

מה Muse בעצם אוסף (ולמה הביטול חשוב)

Muse הוא לא עוד צ'אטבוט שעונה על שאלה ושוכח אתכם. הוא סוכן. Meta השיקה אותו בארה"ב ב-8 בספטמבר 2026, ב-iOS, באנדרואיד ובאתר muse.ai, והוא בנוי לעשות דברים בשבילכם: לגלוש, לקנות, למלא טפסים, לשלוח מיילים, לקבוע אירועים ולנהל משימות בין כל האפליקציות שחיברתם.

כדי לעשות את העבודה הזו, הוא צריך לדעת עליכם הרבה. את תיבת המייל, אם חיברתם Gmail. את היומן. את הפלייליסטים, מאז ש-Spotify התחברה ב-23 בספטמבר. הוא גם לומד את ההעדפות שלכם לאורך זמן ומשתמש בהן כדי להציע דברים שבכלל לא ביקשתם.

ועכשיו לחלק שרוב האנשים מדלגים עליו. כברירת מחדל, Meta יכולה להשתמש ברשומות של מה ש-Muse עושה בשבילכם כדי לשפר את מודלי ה-AI שלה. Meta מתארת אותן כרשומות "מנוקות" של פעילות המודל, שזו דרך מנומסת להגיד "מה שהמודל עשה עם הבקשות שלכם". אפשר לבטל את זה, אבל אתם צריכים להיכנס ולעשות את זה בעצמכם.

אז תחשבו על המדריך הזה כשתי משימות. משימה ראשונה: לעצור את האימון. זה מתג אחד, ולוקח פחות מדקה. משימה שנייה: לצמצם מה Muse יכול לראות ולעשות מלכתחילה. שם נמצא עיקר הרווח בפרטיות, כי מידע ש-Muse אף פעם לא נגע בו לא יכול להגיע לשום מקום.

כל מה שכתוב כאן מבוסס על ההכרזה הרשמית של Meta, על דפי העזרה של Muse ועל סקירות מעשיות של אתרים כמו Engadget ו-TechCrunch. איפה שהשם המדויק של הגדרה לא אומת, כתבנו "חפשו" במקום לנחש. חשוב לדעת שהאפליקציה עצמה באנגלית, ולכן שמות ההגדרות מופיעים כאן באנגלית, בדיוק כמו שתראו אותם על המסך. Meta נוטה לשנות שמות של הגדרות, אז אם משהו נראה קצת אחרת אצלכם, לכו לפי המשמעות ולא לפי המילה.

שלב 1: לכבות את Help improve our AI models ב-Data controls

זה השלב שבשבילו הגעתם. פתחו את אפליקציית Muse או את muse.ai והתחברו עם חשבון ה-Meta שלכם. לא צריך פרטי התחברות של פייסבוק או אינסטגרם כדי להשתמש ב-Muse, מספיק חשבון Meta.

שלב 1.1: פתחו את Settings (הגדרות). שלב 1.2: גללו למטה עד Data controls (בקרת נתונים). שלב 1.3: מצאו את האפשרות "Help improve our AI models" (עזרו לשפר את מודלי ה-AI שלנו) ובטלו את הסימון שלה. זהו. מעכשיו, האינטראקציות שלכם לא אמורות להיכנס יותר לאימון המודלים של Meta.

שתי הסתייגויות, בכנות. הראשונה: ההגדרה הזו פועלת קדימה בלבד. היא עוצרת אינטראקציות חדשות מלהיכנס לאימון, אבל לא מחזירה את מה שכבר נוצל לפני ששיניתם אותה. עוד סיבה לעשות את זה ביום הראשון, ולא אחרי שלושה חודשים.

השנייה: אם אתם משתמשים ב-Muse בכמה מכשירים, תבדקו את ההגדרה אחרי שהתחברתם בכל אחד מהם. היא קשורה לחשבון, אז היא אמורה לעבור איתכם, אבל בדיקה של עשר שניות עדיפה על הנחה.

וכבר שאתם ב-Data controls, תסתכלו מסביב. לפי סקירות של האפליקציה, שם נמצאות גם אפשרויות שקשורות לזיכרון, כולל ייבוא זיכרונות מעוזרי AI אחרים. אם עלה לכם הרעיון לשפוך לתוך Muse את כל ההיסטוריה שלכם מ-ChatGPT, עצרו רגע ושאלו את עצמכם אם הוא באמת צריך את כל זה.

שלב 2: להעביר את ההרשאות של Muse ל-Always ask

ביטול האימון מגן על המידע שלכם בדיעבד. הרשאות מגינות עליכם ברגע האמת, כי הן קובעות אם Muse פועל לבד או בודק איתכם קודם.

שלב 2.1: היכנסו ל-Settings. שלב 2.2: פתחו את הלשונית Permissions (הרשאות). שלב 2.3: תראו שברירת המחדל היא "Ask for some actions" (לשאול לגבי חלק מהפעולות). החליפו ל-"Always ask" (לשאול תמיד).

למה להתאמץ? במצב "Ask for some actions", ההיגיון של Meta הוא ש-Muse שואל כשההסכמה שלכם חשובה, ומטפל לבד בדברים "בסיכון נמוך". הוא בודק איתכם לפני פעולות כתיבה, כמו שליחת מייל או ביצוע רכישה, ולפני קריאות חשובות. הבעיה היא ש"סיכון נמוך" זו ההגדרה של Meta, לא שלכם.

Meta עצמה מזהירה ש-Muse עלול לבצע פעולות לא צפויות, וממליצה לעקוב אחריו בזהירות. סוכנים מפרשים הוראות לא נכון. "תסדר לי את תיבת המייל" יכול להיות אצלכם "תעביר לארכיון" ואצל המכונה "תמחק". עם "Always ask", כל פעולה מחכה ל"כן" שלכם. זה איטי יותר, וזה בדיוק העניין.

דרך ביניים הוגנת: תתחילו עם "Always ask" בשבועות הראשונים. תראו מה Muse רוצה לעשות ואיך הוא חושב. כשתסמכו על שיקול הדעת שלו במשימות שגרתיות, תוכלו לחזור לברירת המחדל. ללמוד את זה בכיוון ההפוך, אחרי שמשהו כבר השתבש, זו דרך הרבה פחות נעימה.

שלב 3: לבדוק ולנתק אפליקציות מחוברות

ה-Connectors (חיבורים לאפליקציות) הם מה שנותן ל-Muse את הכוח שלו, והם גם המקום שבו החשיפה שלכם גדלה הכי מהר. כל אפליקציה מחוברת מעבירה ל-Muse ערימה חדשה של מידע: מיילים, יומנים, מסמכים, מוזיקה, חשבונות קניות ואפליקציות כושר.

שלב 3.1: היכנסו ל-Settings ואז ל-Connectors. שלב 3.2: עברו על הרשימה ושאלו שאלה אחת על כל אפליקציה: "השתמשתי בזה דרך Muse בחודש האחרון?" שלב 3.3: נתקו כל מה שקיבל תשובה שלילית. אם תצטרכו את זה שוב, מחברים מחדש תוך דקה.

שלב 3.4: באפליקציות שאתם משאירים, חפשו אפשרות להגדיר רמת גישה. לפי Meta, אפשר להגדיר הרבה מהחיבורים כך ש-Muse רק שולף מידע ולא מבצע פעולות. Gmail במצב קריאה בלבד אומר ש-Muse יכול למצוא לכם את החשבונית ההיא, אבל לא יכול לענות ללקוח שלכם על דעת עצמו.

תשימו לב במיוחד לחיבורים החדשים ולאלה שבדרך. Spotify מאפשרת עכשיו ל-Muse לנגן מוזיקה, לערוך פלייליסטים ואפילו לשלב את ההאזנה עם היומן שלכם. Meta הודיעה שתמיכה ב-1Password תגיע בקרוב, וגם ב-Shop Pay. חיבור של מנהל סיסמאות מגיע לו "כן" איטי ושקול, לא לחיצה אוטומטית.

תשלומים עובדים אחרת. הארנק של Muse מחבר כרטיסי אשראי דרך Stripe, ו-Meta אומרת ש-Muse אף פעם לא רואה את מספר הכרטיס המלא שלכם או את הסיסמאות שלכם. תכנון טוב, אבל עדיין תוודאו שרכישות דורשות את האישור שלכם. הן אמורות, במיוחד אם הגדרתם "Always ask" בשלב 2.

שלב 4: לראות ולמחוק את מה ש-Muse זוכר עליכם

Muse שומר זיכרון של מה שחשוב לכם, כדי להיות שימושי אחר כך. יום ההולדת של בן או בת הזוג. לוח הזמנים בחדר הכושר. העובדה שאתם שונאים פגישות בשמונה בבוקר. נוח, עד שזה כבר לא.

שלב 4.1: הדרך הכי פשוטה היא פשוט לבקש. לפי Meta, אפשר להגיד ל-Muse לשכוח פרטים מסוימים שהוא למד. נסו הודעה פשוטה כמו "תשכח את כתובת הבית שלי" או "תשכח כל מה שקשור לתורים שלי אצל הרופא". אחר כך תשאלו "מה אתה זוכר עליי?" כדי לוודא שזה עבד.

שלב 4.2: לסקירה מלאה יותר, חפשו את אפשרויות הזיכרון והאישיות ב-Settings. ל-Meta יש דף עזרה שמסביר איך להתאים את האישיות והזיכרונות של Muse, ומדריכים חיצוניים מפנים ל-Data controls כמקום לנהל את מה שהוא שומר. השמות יכולים להשתנות בין גרסאות של האפליקציה, אז חפשו כל דבר שמזכיר memory (זיכרון), ולא שם תפריט מדויק.

שלב 4.3: תבדקו את ה-Activity log (יומן הפעילות). לפי מדריכים, הוא נמצא תחת אייקון העוזר, ומראה באילו יכולות Muse השתמש, אילו פעולות ביצע ובאילו דפי אינטרנט ביקר. זו הדרך הכי טובה לזהות משהו מוזר, כמו כניסה לאתר שבכלל לא ביקשתם.

הרגל טוב: ניקוי זיכרון פעם בחודש. זה לוקח חמש דקות. תמחקו כל פרט רגיש שלא מצדיק את המקום שלו, כמו פרטים רפואיים, פרטים פיננסיים או מידע פרטי על אנשים אחרים.

להבין את הגבולות: Secure VM ומה ש-Meta עדיין יכולה לראות

כאן מדריך הוגן צריך להאט רגע. לכבות את האימון זה לא אותו דבר כמו להפוך את המידע שלכם לבלתי נראה בשביל Meta.

Muse רץ על מה ש-Meta קוראת לו Muse Secure VM, כלומר מחשב וירטואלי מאובטח. כל משתמש מקבל מכונה וירטואלית ייעודית בענן עם דפדפן משלה, שמחזיקה גם את הסוכן וגם את המידע שלכם. לצידה רץ סוכן נפרד בשם Sentinel, שחייב לאשר כל דבר ש-Muse שולח החוצה לאינטרנט. Meta גם מצהירה שהיא לא משתפת את השיחות שלכם עם Muse או את המידע שב-VM עם מערכות הפרסום שלה.

זו הנדסה רצינית. אבל דיווחים על התיעוד של Meta עצמה מראים שלעובדי החברה עדיין יש גישה ל-VM של Muse לצורכי תמיכה, אבטחה ותפעול השירות, בכפוף להגבלות פנימיות. גם חלק מהמידע יוצא מה-VM לצורך הרצת המודל ולטלמטריה. במילים אחרות, המנעול כאן הוא מדיניות, לא מתמטיקה.

Meta בודקת כרגע גרסה בשם Muse Confidential VM, שמצפינה את כל המכונה עם מפתח שרק אתם מחזיקים, כך שאפילו Meta לא תוכל להציץ פנימה. נכון לסוף ספטמבר 2026, היא זמינה רק לקבוצה קטנה של בודקים. עד שהיא תושק לכולם, תניחו ש-Meta יכולה להגיע למידע שלכם ב-Muse כשהיא מחליטה שהיא צריכה.

המסקנה המעשית פשוטה. אל תתנו ל-Muse שום דבר שהייתם מתבאסים לגלות שנציג תמיכה ראה. זו לא פרנויה. זה אותו כלל שהייתם מפעילים על כל שירות ענן אחר.

שלב 5: למחוק את ההיסטוריה ב-Muse או לעזוב לגמרי

אם ניסיתם את Muse והחלטתם שזה לא בשבילכם, אל תסתפקו במחיקת האפליקציה מהטלפון. זה מוחק את האייקון, לא את המידע שלכם בשרתים של Meta.

שלב 5.1: קודם כול, חזרו על שלבים 1 ו-3. כבו את האימון ונתקו את כל החיבורים. ככה אתם עוצרים זרימה של מידע חדש בזמן שאתם עושים סדר.

שלב 5.2: בקשו מ-Muse לשכוח את מה שהוא יודע עליכם, ואז תוודאו שאזור הזיכרון בהגדרות ריק.

שלב 5.3: חפשו את האפשרות למחוק את המידע או הפרופיל שלכם ב-Muse. ל-Meta יש מאמר עזרה על ניהול המידע שלכם ב-Muse, ועוד אחד על מחיקת אפליקציית Muse והפרופילים הקשורים, שמופיע לצד הפרופילים של Meta AI ו-Horizon. תעבדו לפי הגרסה העדכנית של הדפים האלה, כי Meta מעדכנת את התהליכים. נקודת התחלה טובה היא דף העזרה של Meta על ניהול המידע שלכם ב-Muse.

שלב 5.4: תבטלו את הגישה גם מהצד השני. בהגדרות האבטחה של חשבון Google, ובדף האפליקציות של Spotify, חפשו את Muse או Meta ברשימת האפליקציות המחוברות והסירו אותן. חגורה ושלייקס.

לא בארה"ב? האלטרנטיבה של סוכן בתוך WhatsApp

Muse הושק רק בארה"ב, ו-Meta לא נתנה לוח זמנים למדינות אחרות. אם אתם מנהלים עסק בתל אביב, במדריד או בסאו פאולו, כל ההגדרות למעלה הן בינתיים בעיקר תיאורטיות.

אבל הרעיון שמאחורי זה, עוזר שבודק איתכם לפני שהוא פועל, שווה שיהיה לכם בכל מקום. הרווח האמיתי מסוכן AI הוא לא אוטונומיה נוצצת. הוא האצלה: להעביר הלאה את הדברים הקטנים, כדי שתפסיקו לסחוב אותם בראש.

זה בדיוק המקום של Agent Sonic. זה עוזר AI אישי שחי כולו בתוך WhatsApp, האפליקציה שהלקוחות שלכם כבר משתמשים בה. בלי אפליקציה חדשה להתקין ובלי דשבורד ללמוד. כותבים לו כמו לעוזר חד: "תזכיר לי להתקשר לרואה החשבון כל יום שני ב-9", או "תשלח לדנה ותשאל אם חמישי עדיין מתאים, ותגיד לי מה היא ענתה".

הוא מטפל בתזכורות חד-פעמיות וקבועות, במשימות ובפתקים, זוכר את מה שאתם מספרים לו, ויכול לפנות לאנשים ולחזור אליכם עם התשובות שלהם. הוא גם קורא קבצי PDF, חוזים וחשבוניות, גולש באינטרנט, עובד עם Google Calendar, Sheets ו-Docs, ושולח תזכורות אוטומטיות בקבוצות. אם זה נשמע לכם שימושי, אפשר לקבל גישה ב-tryagentsonic.com/contact.

לא משנה באיזה עוזר תבחרו, הכללים מהמדריך הזה עדיין תקפים. תנו לו רק את הגישה שהוא צריך. תשאירו אישור פעיל לכל דבר ששולח, קונה או מוחק. ומדי פעם תבדקו מה הוא זוכר. האצלה עובדת הכי טוב כשאתם נשארים הבוסים.

שאלות נפוצות